ה-Q פקטור שלי.
"תכניס את הברכיים פנימה"! אומרים המאמנים לכל מי שברכיו נוטות "לשייט" החוצה בזמן דיווש מתוך הנחה שמשהו בשליטה של הרוכב אינו תקין - משהו שאולי תלוי באימון ומודעות וישתפר עם צבירת הקילומטרים. מה רואה המאמן?? בזמן דיווש ,בחלקו העליון של סיבוב הפדל, הברך של הרוכב עולה מעלה ונוטה החוצה לכיוון שטבעי לרוכב. בשלב דחיפת הפדל בדרכה מטה ליישור, הברך עוקבת אחר המיקום שמכתיבה לה כף הרגל ונוטה פנימה לכיוון השלדה. לעיתים קרובות רואים אצל רוכבים תבנית תנועה כזו של ברך שיוצאת החוצה מציר התנועה של הגפה התחתונה בנקודה קבועה במחזור סיבוב הפדל.
כשמדובר ברוכב שמתאמן באופן קבוע התבנית הזו חוזרת עשרות אלפי סיבובי פדל מידי אימון (!) – התנועה העודפת מצטברת להרבה מאוד סנטימטרים שברך כזו עושה בכל אימון. המצב הזה מהווה מנגנון לעומס יתר על הברך, אי נוחות, התעייפות מהירה יחסית של שרירים (ולכן לירידה בביצוע ספורטיבי) ואף לפציעת שחיקה.
מהם הגורמים האפשריים למצב הזה? בכתבה זו אסקור גורמים שקשורים בהתאמת האופניים. כמו בכל מצב אחר בניתוח תנועת גוף חלק מהגורמים הם תלויי מאפיניי המבנה והיציבה של אדם ספציפי. בכתבה זו אתמקד בגורמים שקשורים באופניים, בפדלים ובכיוון הקליטים. אז קדימה, נתחיל.
כדי להסביר את השפעת הגורמים הללו אגדיר שני מושגים:
-Q factor המרווח הכולל במילימטרים מהקצה החיצוני של זרוע קראנק אחת ולקצה החיצוני של זרוע הקראנק השנייה במרכז הנקודה שבה מתחבר הפדל. זהו למעשה רוחב הקראנק כאשר הוא מורכב על האופניים.
Stance width- מרווח עמידה. המרחק בין מרכז פדל אחד למרכז הפדל השני. מרחק זה מושפע מה-Q Factor של האופניים, אורך ציר הפדל ומיקום הקליט על הנעל.
קצת היסטוריה-
המושג Q factor הוגדר לראשונה ע"י גרנט פטרסן (מנהל טכני לשעבר ב-Bridgstone bikes ) אשר תיאר את המונח בהמשך לדימוי לפיו מרווח רחב מידי גורם למנח רכיבה שדומה לצעידה בצעדי ברווז “quack factor”. מכאן מקובל כי Q factor מתאר את המרווח.
לקראת אולימפיאדת אטלנטה 1996, במטרה לשפר אווירודינמיות ואת הסיכוי לניצחון במגרש הביתי, פיתחה חברת GT אופניים אווירודינמיים במיוחד עבור נבחרת האופניים האמריקאית ברכיבת מסלול – פרויקט שזכה לכינוי "פרויקט 96". אופניים חדשניים לאותה תקופה שנבחנו במנהרת רוח- שינוי פרופילים, צמצום שטח פנים על ידי הסתרה של רכיבים בולטים ו...שינוי רוחב השלדה במיוחד באזור הציר המרכזי- הפחתה של 40 מ"מ ב-Q Factor. שינוי שהפחית משמעותית את שטח הפנים וקרב מאוד את רגלי הרוכב אל השלדה.
לקראת טור דה פראנס 2000, במסגרת החיפוש המתמיד אחר חידושים שיסייעו לשפר ביצועים ברכיבה בקטעי נגד השעון, ביקש לאנס ארמסטרונג מבחרת Trek להכין עבורו אופניים בעלי מאפיינים דומים לאופניים שיוצרו עבור יריבו יאן אולרייך- אופניים בעלי מרווח צר יותר לגלגל האחורי ובעלי Q factor צר יותר (כ-130 מ"מ כך מספרות האגדות). לאנס ביצע כמה רכיבות מבחן והסיק שהביצוע שלו פחות טוב כאשר ה-Q factor הצטמצם – לשני היריבים ,ארמסטרונג ואולרייך, מאפייני גוף וסגנון שונים מאוד ואולי זה ההסבר לירידה בביצוע. האופניים אוחסנו ומאוחר יותר הועברו לחבר בקבוצת הUS Postal Service –ויאצ'סלב אקימוב שניצח איתם בתחרות נגד השעון של אולימפיאדת אתונה ב2004.
מה מכתיב את ה-Q factor של אופניים ספציפיים?
בראש ובראשונה המרווח המינימלי הנחוץ להכנסת הגלגל האחורי ישפיע על המרווח. באופני הרים, בשל רוחב הגלגל המרווח יהיה גדול בהשוואה לאופני כביש וכמובן יהיה הבדל בין דגמים שונים שמותאמים לגלגל רחב יותר. מספר גלגלי השיניים הקדמיים משפיע מאוד – עם המעבר לפלטה קדמית אחת ניחשתם נכון ה-Q factor הצטמצם. מבנה זרוע הקראנק משפיע אף הוא וגם לרכיב זה יש נתון שמכונה "Q" שמבטא את ההסטה של הזרוע ביחס לקו ישר.
מה מקובל בענף כיום?
ישנה שונות בין דגמי קראנק כאשר המספרים האלו הם הטווחים שקיימים בהשוואה בין מגוון הדגמים והיצרנים. שימו לב שמלבד בחירה במידת קראנק באורך וברוחב שמתאים למאפיינים האישיים שלכם יש לבדוק לעומק את תאימות המידות לשלדה ספציפית ולרכיבי המערכת שכן חוסר התאמה עלול לפגוע בתפקוד מערכת ההילוכים או לבלאי מואץ שלה. לפני שקונים רכיב חדש (קראנק/ציר מרכזי/שלדה) מומלץ לבדוק עם מכונאי מקצועי שיש תאימות בין כל הרכיבים.
אופני כביש, גראוול ומסלול-135-157 מ"מ
אופני הרים XC-148-181 מ"מ
מתי נראה שימוש במונח Q factor?
מפרט טכני של קראנק יכלול נתון לגבי ה-Q. כמו כן, ניתן לראות בחלק מהמפרטים הטכניים שמפרסמים יצרני הפדלים את אורך ציר הפדל כ-Q פקטור (כאשר הכוונה בפועל לאורך הציר עד למרכז הפדל ולא למרווח באופניים כאמור).
בחזרה ל-stance width
בריצה ובהליכה האדם קובע לעצמו את המרווח בין כפות הרגליים באופן טבעי כך שיהיה כרוחב האגן. ברכיבה באופניים, אנחנו שואפים לקבוע מרווח שיהיה קרוב ככל שניתן למרווח הרגליים בעמידה ולקחת בחשבון צורך אישי של רוכב לפי רוחב האגן והיציבה שלו.
איך אדע שמרווח העמידה שלי מתאים לי?
אם מפרקי הירך, הברך והקרסול שלך מיושרים בקו אחד מעל השני בזמן דיווש מצבך טוב מבחינה ביומכאנית וזה סימן שהמרווח הכולל מתאים למאפיינים האנטומיים שלך. היבט חשוב נוסף של התאמת המרווח הוא בדיקת ביצוע אתלטי: בדומה לשינוי ביכולת לגייס כוח שרירים בתרגיל סקווט עם משקולות בו מרווח שונה בין כפות הרגליים ישפיע על היכולת לבצע מספר חזרות מסויים, גם כאן למרווח שונה תהיה השפעה על עייפות שרירים. שינוי המרחק ישפיע על אורך שרירי הארבע ראשי כך שבמרווח עמידה גדול מידי הראש המדיאלי (הפנימי) יתארך ויתעייף מהר ומנגד מרווח קטן מידי עלול להאריך את הראש הלטרלי (חיצוני) ואף ליצור עודף מתח במנגנון השרירי המייצב את הברך (נקרא: Tensor Fasciae Latae).
מיקום בתי הבורג שבנעלי הרכיבה מתוכנן כך שמרכז הקליט יהיה מתחת למטאטרסל 3 (העצם הארוכה שהמשכית לאצבע 3 בכף הרגל) הקליטים ניתנים לכיוון לצדדים בטווח של מילימטרים בודדים שיכולים לעשות הבדל גדול בייצוב הברכיים- גם כאן יש שונות בין דגמי פדל כך שבדגמי פדלים מסויימים לא ניתן לבצע שינוי כלל לעומת טווח שינוי של 4 מ"מ.
במידה ויש עודף תנועה כמתואר כדאי לבדוק את התאמת המרווח- מיקום הקליטים, ואורך ציר הפדל.
לסיכום-
הפרמטרים שישפיעו על המרווח הכולל הם בראש ובראשונה ה-Stance Width וה- .Q factor בהתאמת האופניים נוכל להשפיע על המרווח הכולל דרך מיקום הקליטים שמותקנים על הנעליים ולבחור פדל בעל ציר באורך מתאים. במקרים מסויימים ניתן להרכיב מאריכים שזמינים למגוון מצומצם של דגמי פדל ויש לבדוק שכאשר מותקן מאריך שכזה, הפדל מוברג לזרוע הקראנק על כל כריכות הבורג שלו.
בהתאמת אופניים חשוב מאוד להתבונן במבט חזיתי ולצלם את תנועת הגפה התחתונה כולה במטרה להתרשם מתבנית התנועה ולזהות עודף תנועת ברך כאמור.
מה עוד ברשימת האפשרויות בהתאמת הציוד? גובה המושב, אורך זרוע הקראנק, יציבות כף הרגל והתאמת מבנה האוכף לתנועת הירכיים.
ומה יכול להשפיע על התנועה מבחינת הרוכב? לעיתים יש קיצור משמעותי של שרירים או רקמות חיבור בגב התחתון או הישבנים. קיצור כזה יכול להביא למנח שבו הירכיים נוטות או מסתובבות החוצה. חוסר איזון בפעולת שרירי הירכיים יכול גם להסביר כזו תנועה. במקרה זה נוכל להשפיע במידה מוגבלת על ידי תרגילי גמישות או חיזוק.